×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
מלכים א י״חתנ״ך
א֣
אָ
(א) וַֽיְהִי֙ יָמִ֣ים רַבִּ֔ים וּדְבַר⁠־יְהֹוָ֗הי״י֗ הָיָה֙ אֶל⁠־אֵ֣לִיָּ֔הוּ בַּשָּׁנָ֥ה הַשְּׁלִישִׁ֖ית לֵאמֹ֑ר לֵ֚ךְ הֵרָאֵ֣ה אֶל⁠־אַחְאָ֔ב וְאֶתְּנָ֥ה מָטָ֖ר עַל⁠־פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃ (ב) וַיֵּ֙לֶךְ֙ אֵֽלִיָּ֔הוּ לְהֵרָא֖וֹת אֶל⁠־אַחְאָ֑ב וְהָרָעָ֥ב חָזָ֖ק בְּשֹׁמְרֽוֹן׃ (ג) וַיִּקְרָ֣א אַחְאָ֔ב אֶל⁠־עֹבַדְיָ֖הוּ אֲשֶׁ֣ר עַל⁠־הַבָּ֑יִת וְעֹבַדְיָ֗הוּ הָיָ֥ה יָרֵ֛א אֶת⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ מְאֹֽד׃ (ד) וַֽיְהִי֙ בְּהַכְרִ֣ית אִיזֶ֔בֶל אֵ֖ת נְבִיאֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ וַיִּקַּ֨ח עֹבַדְיָ֜הוּ מֵאָ֣ה נְבִיאִ֗ים וַֽיַּחְבִּיאֵ֞ם חֲמִשִּׁ֥ים אִישׁ֙ בַּמְּעָרָ֔ה וְכִלְכְּלָ֖ם לֶ֥חֶם וָמָֽיִם׃ (ה) וַיֹּ֤אמֶר אַחְאָב֙ אֶל⁠־עֹ֣בַדְיָ֔הוּ לֵ֤ךְ בָּאָ֙רֶץ֙ אֶל⁠־כׇּל⁠־מַעְיְנֵ֣י הַמַּ֔יִם וְאֶ֖ל כׇּל⁠־הַנְּחָלִ֑ים אוּלַ֣י׀ נִמְצָ֣א חָצִ֗יר וּנְחַיֶּה֙ ס֣וּס וָפֶ֔רֶד וְל֥וֹא נַכְרִ֖ית מֵהַבְּהֵמָֽה׃ (ו) וַֽיְחַלְּק֥וּ לָהֶ֛ם אֶת⁠־הָאָ֖רֶץ לַעֲבׇר⁠־בָּ֑הּ אַחְאָ֞ב הָלַ֨ךְ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ לְבַדּ֔וֹ וְעֹבַדְיָ֛הוּ הָלַ֥ךְ בְּדֶרֶךְ⁠־אֶחָ֖ד לְבַדּֽוֹ׃ (ז) וַיְהִ֤י עֹבַדְיָ֙הוּ֙ בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִנֵּ֥ה אֵלִיָּ֖הוּ לִקְרָאת֑וֹ וַיַּכִּרֵ֙הוּ֙ וַיִּפֹּ֣ל עַל⁠־פָּנָ֔יו וַיֹּ֕אמֶר הַאַתָּ֥ה זֶ֖ה אֲדֹנִ֥י אֵלִיָּֽהוּ׃ (ח) וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אָ֑נִי לֵ֛ךְ אֱמֹ֥ר לַאדֹנֶ֖יךָ הִנֵּ֥ה אֵלִיָּֽהוּ׃ (ט) וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה חָטָ֑אתִי כִּֽי⁠־אַתָּ֞ה נֹתֵ֧ן אֶֽת⁠־עַבְדְּךָ֛ בְּיַד⁠־אַחְאָ֖ב לַהֲמִיתֵֽנִי׃ (י) חַ֣י׀ יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֶ֗יךָ אִם⁠־יֶשׁ⁠־גּ֤וֹי וּמַמְלָכָה֙ אֲ֠שֶׁ֠ר לֹא⁠־שָׁלַ֨ח אֲדֹנִ֥י שָׁם֙ לְבַקֶּשְׁךָ֔ וְאָמְר֖וּ אָ֑יִן וְהִשְׁבִּ֤יעַ אֶת⁠־הַמַּמְלָכָה֙ וְאֶת⁠־הַגּ֔וֹי כִּ֖י לֹ֥א יִמְצָאֶֽכָּה׃ (יא) וְעַתָּ֖ה אַתָּ֣ה אֹמֵ֑ר לֵ֛ךְ אֱמֹ֥ר לַאדֹנֶ֖יךָ הִנֵּ֥ה אֵלִיָּֽהוּ׃ (יב) וְהָיָ֞ה אֲנִ֣י׀ אֵלֵ֣ךְ מֵאִתָּ֗ךְ וְר֨וּחַ יְהֹוָ֤הי״י֤ ׀ יִֽשָּׂאֲךָ֙ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר לֹֽא⁠־אֵדָ֔ע וּבָ֨אתִי לְהַגִּ֧יד לְאַחְאָ֛ב וְלֹ֥א יִֽמְצָאֲךָ֖ וַהֲרָגָ֑נִי וְעַבְדְּךָ֛ יָרֵ֥א אֶת⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ מִנְּעֻרָֽי׃ (יג) הֲלֹֽא⁠־הֻגַּ֤ד לַֽאדֹנִי֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר⁠־עָשִׂ֔יתִי בַּהֲרֹ֣ג אִיזֶ֔בֶל אֵ֖ת נְבִיאֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ וָאַחְבִּא֩ מִנְּבִיאֵ֨י יְהֹוָ֜הי״י֜ מֵ֣אָה אִ֗ישׁ חֲמִשִּׁ֨ים חֲמִשִּׁ֥ים אִישׁ֙ בַּמְּעָרָ֔ה וָאֲכַלְכְּלֵ֖ם לֶ֥חֶם וָמָֽיִם׃ (יד) וְעַתָּה֙ אַתָּ֣ה אֹמֵ֔ר לֵ֛ךְ אֱמֹ֥ר לַאדֹנֶ֖יךָ הִנֵּ֣ה אֵלִיָּ֑הוּ וַהֲרָגָֽנִי׃ (טו) וַיֹּ֙אמֶר֙ אֵֽלִיָּ֔הוּ חַ֚י יְהֹוָ֣הי״י֣ צְבָא֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָמַ֖דְתִּי לְפָנָ֑יו כִּ֥י הַיּ֖וֹם אֵרָאֶ֥ה אֵלָֽיו׃ (טז) וַיֵּ֧לֶךְ עֹבַדְיָ֛הוּ לִקְרַ֥את אַחְאָ֖ב וַיַּגֶּד⁠־ל֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ אַחְאָ֖ב לִקְרַ֥את אֵלִיָּֽהוּ׃ (יז) וַיְהִ֛י כִּרְא֥וֹת אַחְאָ֖ב אֶת⁠־אֵלִיָּ֑הוּ וַיֹּ֤אמֶר אַחְאָב֙ אֵלָ֔יו הַאַתָּ֥ה זֶ֖ה עֹכֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל׃ (יח) וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א עָכַ֙רְתִּי֙ אֶת⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י אִם⁠־אַתָּ֖ה וּבֵ֣ית אָבִ֑יךָ בַּעֲזׇבְכֶם֙ אֶת⁠־מִצְוֺ֣ת יְהֹוָ֔הי״י֔ וַתֵּ֖לֶךְ אַחֲרֵ֥י הַבְּעָלִֽים׃ (יט) וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֨ח קְבֹ֥ץ אֵלַ֛י אֶת⁠־כׇּל⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל⁠־הַ֣ר הַכַּרְמֶ֑ל וְאֶת⁠־נְבִיאֵ֨י הַבַּ֜עַל אַרְבַּ֧ע מֵא֣וֹת וַחֲמִשִּׁ֗ים וּנְבִיאֵ֤י הָאֲשֵׁרָה֙ אַרְבַּ֣ע מֵא֔וֹת אֹכְלֵ֖י שֻׁלְחַ֥ן אִיזָֽבֶל׃ (כ) וַיִּשְׁלַ֥ח אַחְאָ֖ב בְּכׇל⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּקְבֹּ֥ץ אֶת⁠־הַנְּבִיאִ֖ים אֶל⁠־הַ֥ר הַכַּרְמֶֽל׃ (כא) וַיִּגַּ֨שׁ אֵלִיָּ֜הוּ אֶל⁠־כׇּל⁠־הָעָ֗ם וַיֹּ֙אמֶר֙ עַד⁠־מָתַ֞י אַתֶּ֣ם פֹּסְחִים֮ עַל⁠־שְׁתֵּ֣י הַסְּעִפִּים֒ אִם⁠־יְהֹוָ֤הי״י֤ הָאֱלֹהִים֙ לְכ֣וּ אַחֲרָ֔יו וְאִם⁠־הַבַּ֖עַל לְכ֣וּ אַחֲרָ֑יו וְלֹא⁠־עָנ֥וּ הָעָ֛ם אֹת֖וֹ דָּבָֽר׃ (כב) וַיֹּ֤אמֶר אֵלִיָּ֙הוּ֙ אֶל⁠־הָעָ֔ם אֲנִ֞י נוֹתַ֧רְתִּי נָבִ֛יא לַיהֹוָ֖הי״י֖ לְבַדִּ֑י וּנְבִיאֵ֣י הַבַּ֔עַל אַרְבַּע⁠־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים אִֽישׁ׃ (כג) וְיִתְּנוּ⁠־לָ֜נוּ שְׁנַ֣יִם פָּרִ֗ים וְיִבְחֲר֣וּ לָהֶם֩ הַפָּ֨ר הָאֶחָ֜ד וִינַתְּחֻ֗הוּ וְיָשִׂ֙ימוּ֙ עַל⁠־הָ֣עֵצִ֔ים וְאֵ֖שׁ לֹ֣א יָשִׂ֑ימוּ וַאֲנִ֞י אֶעֱשֶׂ֣ה׀ אֶת⁠־הַפָּ֣ר הָאֶחָ֗ד וְנָֽתַתִּי֙ עַל⁠־הָ֣עֵצִ֔ים וְאֵ֖שׁ לֹ֥א אָשִֽׂים׃ (כד) וּקְרָאתֶ֞ם בְּשֵׁ֣ם אֱלֹהֵיכֶ֗ם וַֽאֲנִי֙ אֶקְרָ֣א בְשֵׁם⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ וְהָיָ֧ה הָאֱלֹהִ֛ים אֲשֶׁר⁠־יַעֲנֶ֥ה בָאֵ֖שׁ ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים וַיַּ֧עַן כׇּל⁠־הָעָ֛ם וַיֹּאמְר֖וּ ט֥וֹב הַדָּבָֽר׃ (כה) וַיֹּ֨אמֶר אֵלִיָּ֜הוּ לִנְבִיאֵ֣י הַבַּ֗עַל בַּחֲר֨וּ לָכֶ֜ם הַפָּ֤ר הָאֶחָד֙ וַעֲשׂ֣וּ רִאשֹׁנָ֔ה כִּ֥י אַתֶּ֖ם הָרַבִּ֑ים וְקִרְאוּ֙ בְּשֵׁ֣ם אֱלֹהֵיכֶ֔ם וְאֵ֖שׁ לֹ֥א תָשִֽׂימוּ׃ (כו) וַ֠יִּקְח֠וּ אֶת⁠־הַפָּ֨ר אֲשֶׁר⁠־נָתַ֣ן לָהֶם֮ וַֽיַּעֲשׂוּ֒ וַיִּקְרְא֣וּ בְשֵׁם⁠־הַ֠בַּ֠עַל מֵהַבֹּ֨קֶר וְעַד⁠־הַצׇּהֳרַ֤יִם לֵאמֹר֙ הַבַּ֣עַל עֲנֵ֔נוּ וְאֵ֥ין ק֖וֹל וְאֵ֣ין עֹנֶ֑ה וַֽיְפַסְּח֔וּ עַל⁠־הַמִּזְבֵּ֖חַ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ (כז) וַיְהִ֨י בַֽצׇּהֳרַ֜יִם וַיְהַתֵּ֧ל בָּהֶ֣ם אֵלִיָּ֗הוּ וַיֹּ֙אמֶר֙ קִרְא֤וּ בְקוֹל⁠־גָּדוֹל֙ כִּֽי⁠־אֱלֹהִ֣ים ה֔וּא כִּ֣י שִׂ֧יחַ וְכִי⁠־שִׂ֛יג ל֖וֹ וְכִי⁠־דֶ֣רֶךְ ל֑וֹ אוּלַ֛י יָשֵׁ֥ן ה֖וּא וְיִקָֽץ׃ (כח) וַֽיִּקְרְאוּ֙ בְּק֣וֹל גָּד֔וֹל וַיִּתְגֹּֽדְדוּ֙א כְּמִשְׁפָּטָ֔ם בַּחֲרָב֖וֹת וּבָרְמָחִ֑ים עַד⁠־שְׁפׇךְ⁠־דָּ֖ם עֲלֵיהֶֽם׃ (כט) וַֽיְהִי֙ כַּעֲבֹ֣ר הַֽצׇּהֳרַ֔יִם וַיִּֽתְנַבְּא֔וּ עַ֖ד לַעֲל֣וֹת הַמִּנְחָ֑ה וְאֵֽין⁠־ק֥וֹל וְאֵין⁠־עֹנֶ֖ה וְאֵ֥ין קָֽשֶׁב׃ (ל) וַיֹּ֨אמֶר אֵלִיָּ֤הוּ לְכׇל⁠־הָעָם֙ גְּשׁ֣וּ אֵלַ֔י וַיִּגְּשׁ֥וּ כׇל⁠־הָעָ֖ם אֵלָ֑יו וַיְרַפֵּ֛א אֶת⁠־מִזְבַּ֥ח יְהֹוָ֖הי״י֖ הֶהָרֽוּס׃ (לא) וַיִּקַּ֣ח אֵלִיָּ֗הוּ שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ אֲבָנִ֔ים כְּמִסְפַּ֖ר שִׁבְטֵ֣י בְנֵֽי⁠־יַעֲקֹ֑ב אֲשֶׁר֩ הָיָ֨ה דְבַר⁠־יְהֹוָ֤הי״י֤ אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר יִשְׂרָאֵ֖ל יִהְיֶ֥ה שְׁמֶֽךָ׃ (לב) וַיִּבְנֶ֧ה אֶת⁠־הָאֲבָנִ֛ים מִזְבֵּ֖חַ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑הי״י֑ וַיַּ֣עַשׂ תְּעָלָ֗ה כְּבֵית֙ סָאתַ֣יִם זֶ֔רַע סָבִ֖יב לַמִּזְבֵּֽחַ׃ (לג) וַֽיַּעֲרֹ֖ךְ אֶת⁠־הָעֵצִ֑ים וַיְנַתַּח֙ב אֶת⁠־הַפָּ֔ר וַיָּ֖שֶׂם עַל⁠־הָעֵצִֽים׃ (לד) וַיֹּ֗אמֶר מִלְא֨וּ אַרְבָּעָ֤ה כַדִּים֙ מַ֔יִם וְיִֽצְק֥וּ עַל⁠־הָעֹלָ֖ה וְעַל⁠־הָעֵצִ֑ים וַיֹּ֤אמֶר שְׁנוּ֙ וַיִּשְׁנ֔וּ וַיֹּ֥אמֶר שַׁלֵּ֖שׁוּ וַיְשַׁלֵּֽשׁוּ׃ (לה) וַיֵּלְכ֣וּ הַמַּ֔יִם סָבִ֖יב לַמִּזְבֵּ֑חַ וְגַ֥ם אֶת⁠־הַתְּעָלָ֖ה מִלֵּא⁠־מָֽיִם׃ (לו) וַיְהִ֣י׀ בַּעֲל֣וֹת הַמִּנְחָ֗ה וַיִּגַּ֞שׁ אֵלִיָּ֣הוּ הַנָּבִיא֮ וַיֹּאמַר֒ יְהֹוָ֗הי״י֗ אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָם֙ יִצְחָ֣ק וְיִשְׂרָאֵ֔ל הַיּ֣וֹם יִוָּדַ֗ע כִּֽי⁠־אַתָּ֧ה אֱלֹהִ֛ים בְּיִשְׂרָאֵ֖ל וַאֲנִ֣י עַבְדֶּ֑ךָ [וּבִדְבָרְךָ֣] (ובדבריך) עָשִׂ֔יתִי אֵ֥ת כׇּל⁠־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ (לז) עֲנֵ֤נִי יְהֹוָה֙י״י֙ עֲנֵ֔נִי וְיֵֽדְעוּ֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה כִּֽי⁠־אַתָּ֥ה יְהֹוָ֖הי״י֖ הָאֱלֹהִ֑ים וְאַתָּ֛ה הֲסִבֹּ֥תָ אֶת⁠־לִבָּ֖ם אֲחֹרַנִּֽית׃ (לח) וַתִּפֹּ֣ל אֵשׁ⁠־יְהֹוָ֗הי״י֗ וַתֹּ֤אכַל אֶת⁠־הָעֹלָה֙ וְאֶת⁠־הָֽעֵצִ֔ים וְאֶת⁠־הָאֲבָנִ֖ים וְאֶת⁠־הֶֽעָפָ֑ר וְאֶת⁠־הַמַּ֥יִם אֲשֶׁר⁠־בַּתְּעָלָ֖ה לִחֵֽכָה׃ (לט) וַיַּרְא֙ כׇּל⁠־הָעָ֔ם וַֽיִּפְּל֖וּ עַל⁠־פְּנֵיהֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ יְהֹוָה֙י״י֙ ה֣וּא הָאֱלֹהִ֔ים יְהֹוָ֖הי״י֖ ה֥וּא הָאֱלֹהִֽים׃ (מ) וַיֹּ֩אמֶר֩ אֵלִיָּ֨הוּ לָהֶ֜ם תִּפְשׂ֣וּ׀ אֶת⁠־נְבִיאֵ֣י הַבַּ֗עַל אִ֛ישׁ אַל⁠־יִמָּלֵ֥ט מֵהֶ֖ם וַֽיִּתְפְּשׂ֑וּם וַיּוֹרִדֵ֤ם אֵלִיָּ֙הוּ֙ אֶל⁠־נַ֣חַל קִישׁ֔וֹן וַיִּשְׁחָטֵ֖ם שָֽׁם׃ (מא) וַיֹּ֤אמֶר אֵלִיָּ֙הוּ֙ לְאַחְאָ֔ב עֲלֵ֖ה אֱכֹ֣ל וּשְׁתֵ֑ה כִּי⁠־ק֖וֹל הֲמ֥וֹן הַגָּֽשֶׁם׃ (מב) וַיַּעֲלֶ֥ה אַחְאָ֖ב לֶאֱכֹ֣ל וְלִשְׁתּ֑וֹת וְאֵ֨לִיָּ֜הוּ עָלָ֨ה אֶל⁠־רֹ֤אשׁ הַכַּרְמֶל֙ וַיִּגְהַ֣ר אַ֔רְצָה וַיָּ֥שֶׂם פָּנָ֖יו בֵּ֥ין בִּרְכָּֽו׃ (מג) וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל⁠־נַעֲר֗וֹ עֲלֵה⁠־נָא֙ הַבֵּ֣ט דֶּֽרֶךְ⁠־יָ֔ם וַיַּ֙עַל֙ וַיַּבֵּ֔ט וַיֹּ֖אמֶר אֵ֣ין מְא֑וּמָה וַיֹּ֕אמֶר שֻׁ֖בג שֶׁ֥בַע פְּעָמִֽים׃ (מד) וַֽיְהִי֙ בַּשְּׁבִעִ֔ית וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּה⁠־עָ֛ב קְטַנָּ֥ה כְּכַף⁠־אִ֖ישׁ עֹלָ֣ה מִיָּ֑ם וַיֹּ֗אמֶר עֲלֵ֨ה אֱמֹ֤ר אֶל⁠־אַחְאָב֙ אֱסֹ֣ר וָרֵ֔ד וְלֹ֥א יַעֲצׇרְכָ֖ה הַגָּֽשֶׁם׃ (מה) וַיְהִ֣י׀ עַד⁠־כֹּ֣ה וְעַד⁠־כֹּ֗ה וְהַשָּׁמַ֙יִם֙ הִֽתְקַדְּרוּ֙ עָבִ֣ים וְר֔וּחַ וַיְהִ֖י גֶּ֣שֶׁם גָּד֑וֹל וַיִּרְכַּ֥ב אַחְאָ֖ב וַיֵּ֥לֶךְ יִזְרְעֶֽאלָה׃ (מו) וְיַד⁠־יְהֹוָ֗הי״י֗ הָֽיְתָה֙ אֶל⁠־אֵ֣לִיָּ֔הוּ וַיְשַׁנֵּ֖ס מׇתְנָ֑יו וַיָּ֙רׇץ֙ לִפְנֵ֣י אַחְאָ֔ב עַד⁠־בֹּאֲכָ֖ה יִזְרְעֶֽאלָה׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א וַיִּתְגֹּֽדְדוּ֙ א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙ (חטף)
ב וַיְנַתַּח֙ =ל,ק ובדפוסים (וכן הכריעו ברויאר ומג״ה)
• א=וַיְּנַתַּח֙ (יו״ד דגושה)
ג שֻׁ֖ב =ל,ק ובדפוסים (וכן הכריעו ברויאר ומג״ה)
• א=שֻׁ֭ב (מקום הטעם לימין כמו דחי בטעמי אמ״ת)
E/ע
הערותNotes
(א) בשנה השלישית – רוצה לומר: בשנה השלישי׳ לעצירת הטל והמטר. (ד) ויחביאם חמשים איש במערה – רוצה לומר: כי ליראתו שתמצאם איזבל חלקם לשני מחנות ולזה שם חמשים איש במערה אחת וחמשים במערה אחרת. (ה) חציר – עשב להאכיל הבהמות.
ולא נכרית מהבהמה – רצה לומר שלא נכרית עצמנו מהבהמה שלא תשאר ממנו לנו קצת.
(י) אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדני שם לבקשך – הנה אף ע״פ שלא יהיה אחאב מולך עליהם היה חוקר עמהם אם ברח שם אליהו גם היה משביע הגוי והממלכה באלהיהם שיאמרו לו האמת כמו שנהוג שישביע האדם חברו במה שישאל ממנו שיגיד לו האמת אך לא מלך אחאב בכלל העולם כי הי׳ רשע מאד ולא היה ראוי שייטיב לו הש״י זאת הטובה הלא תרא׳ כי כששלח אליו בן הדד כספך וזהבך לי הוא שלח לו כדברך אדני המלך. (יב) ורוח י״י ישאך על אשר לא אדע – הנה היה אליהו מורגל בכך כי כאשר היה במקום אחד היה רוח י״י נושאו אל מקום אחר כמו שזכרנו ולזה ירא עובדיה מזה. (כא) עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעפים – הנה הפסח יטה פעם אל רגלו האחד ופעם אל רגלו השני וכן היו ישראל נוטי׳ על שתי המחשבות פעם יאמינו כי י״י לבדו הוא האלהים ופעם יאמינו כי הבעל הוא האלהים, והנה ענין הבעל היה לפי מה שאחשוב שהיו עושים צורה יורידו בה לפי מחשבתם כח המשרת העליון השליט על האומה ההיא ועל האקלים ההוא והיו נביאי הבעל עושים מינים מהפעלות יגיע בהם להם מין מה מהקסם תשפע להם ההודעה לפי מחשבתם מהשליט ההוא אשר ירדו כחותיו בסבת הבעל אשר עשו לפי מחשבתם וככה היו נביאי האשרה חושבים שישפעו הכחות ההם באילן האשרה אשר נטעוהו בעת מוגבל והיו מגיעים להם מין מהקסם מאותן הפעלות המגונות וכבר בארנו החסרון המגיע להודעת הקסם בשני מספר מלחמות י״י, והנה ספר שנביאי האשרה היו אוכלי שלחן איזבל והנה לא באו שם כאשר קרא להם אחאב כי שמעו כי לבחון כח האשרה נקראו והם בעצמם ידעו כי שקר נסכם הבל ואין מועיל בם ומלטה אותם איזבל שלא הוכרחו ללכת שם במצות המלך אך נביאי הבעל הוכרחו ללכת שם במצות המלך.
ולא ענו העם אותו דבר – יתכן שכבר היו נבוכים בזה ולא היו יודעים לאי זה צד יפנו כי מפני מה שראו שנעצר הטל והמטר מהם בסבת הרעות שעשו ללכת אחרי אלהים אחרים היתה נוטה מחשבתם כי י״י הוא האלהים ולרוב הסתות נביאי הבעל והאשרה היתה מחשבתם נוטה כי הבעל הוא האלהים, וידמה כי היה הבעל לפי אמונתם מאדים במזל טלה שהוא ביתו והוא ממזלות האש ולזה רצה לבחון זה במה שהם אומרים שהוא מיוחס אל הבעל והוא האש ומפני זה נתרצו בו העם ונביאי הבעל וממה שיורה שהם חשבו שיהיה הבעל מאדים התגודדם כמשפטם עד שפוך דם עליהם כי שפיכת הדם הוא מהדברים המיוחסים למאדים ולזה אמר להם דרך התול שיקראו בקול גדול כי אלהים הוא מי שיוריד כחו על זה הבעל והוא המשרת העליון ולזה הוא רחוק מאד מכם ועוד סבה אחרת תסבב שלא ישמע אתכם והוא כי שיח וכי שיג לו והנה שיח שרשו נשח כמו פיח שרשו נפח והרצון בו שהעקר כחו כמו ונסחתם מעל פני האדמה כי הסמ״ך והשי״ן ישתתפו מאד בהוראות התיבה אשר הם בהם והנה עקירת כחו תהיה בהיותו בבית מלחמתו או בבית נופל או מה שידמה לזה, או ירצה בשיח עקיר׳ התנועה והוא בהיותו עומד בין היושר והנזורות ושיג כן שרשו נסג בסמ״ך והוא מענין נזורות כי אז יחלש כחו להתנועע ביושר ולפי שיש בו אלוה השנויים בתנועתו אולי ישן הוא עתה שאין לו כח ויקץ עם מה שתעירו כחו כשתקראו לו בקול גדול, או ירצה בו כי שיח לו והוא הדבור עם זולתו וזה משל למבטים אשר יהיו ממנו למשרתים ואז יתערב כחו בכחם, וכי שיג לו והוא השגת משרת אחר בדרך שידבקו יחד ויתן האחד הכח לשני.
וכי דרך לו – רוצה לומר: שיפרד מהמבט או מהדיבוק או מביתו או מבית כבודו או שלישותו או זולת זה ממה שידמה לו.
אולי ישן הוא עתה – שאין לו כח מפני היותו בבית נופל וייקץ אם תקראו בקול גדול ולזה האמינו לו נביאי הבעל וקראו בקול גדול כי כן היה דרכם לאלו הסבות אשר זכר להם אליהו וזה היה בתכלית השגעון והשטות, הנה זה הוא הבאור הנאו׳ מאד בזה, ואפשר שנאמר עוד שהרצון בזה הוא שאמר להם על צד ההתול קראו בקול גדול אחר שהוא אלהים לפי מחשבתכם ויש לו שיח ותפלה ר״ל שיקבל התפלה וכי שיג לו וכי דרך לו ר״ל שיש לו השגת דבר מבוקש ולו דרך יתנועע בו להשיגו ובהיו׳ הענין כן אולי עתה ישן הוא ר״ל אחר שיש לו הפעלות התנועה שמא יש לו גם כן הפעלו׳ השינה אחרי טרחו בתנועה וייקץ אם תקראו בקול גדול וזה אמר להם על צד הלעג, ואמנם הם קראו בקול גדול להיות זה מנהגם כשיבקשו דבר מהבעל וכדי שתשלם הבחינה נתן להם הבחירה שיבחרו הפר האחד, והנה אחר שבחרוהו נתנו להם שינתחוהו וישימו על העצים ואש לא ישימו, וידמה שהיה היום ההוא יום מאדים ולזה רצה שיעשו זה בבקר כי בשעה הראשונה הוא מושל יותר ולזה המשיכו זה עד שעברה השעה השמינית כי אז תשוב הממשלה לו עד שהוא משתתף גם כן בממשלה בשאר השעות, ואפשר שנאמר כי הבחינה לא היתה באש מפני היותו משפע הבעל כמו שהנחנו אבל רצה לבחון מי הוא האלהים בדברים היוצאים מהטבע כי זה ממה שלא יוכל זולתי השם יתברך לבדו.
(כו) ויפסחו על המזבח – רוצה לומר: שהיו הולכים ושבים אצל המזבח אשר עשה אחאב בעת קראם הבעל עננו. (כח) ויתגודדו – רוצה לומר: חתכו בשרם בחרבות וברמחים עד שישפך הדם עליהם. (כט) ויתנבאו עד לעלות המנחה – רוצה לומר: וידברו אלה הדברים ודומיהם.
ואין קול ואין עונה ואין קשב – רוצה לומר: שלא בא שום קול מהבעל ולא ענה אותם בזולת קול לעשות בקשתם ולא שפע ממנו דבר יתבאר שיש שם מקשיב לקולם.
וירפא את מזבח י״י ההרוס – רוצה לומר: שבזה הפעל העלה רפואה אל מזבח י״י ההרוס בישראל עד שלא היו זובחים לו יתברך כי אם לע״ג או אפשר שהיה שם מזבח בנוי לי״י להיותו במת יחיד והרסו אותו בעבד׳ ע״ג ואז הרסו כל המזבחות שהיו שם לשם ית׳ כאמרו את מזבחותיך הרסו.
(לב) ויעש תעלה – היא חפירה ויעש אותה כבית סאתים זרע כמו שהיה הענין בחצר המשכן שהיה כמו בית סאתים זרע, והנה להפליג המופת רצה אליהו שירבו שם המים על העולה ועל העצים והנה עשה זה אליהו מעצמו לבטחו שהש״י יעשה המופת על ידו כמו שעשה מבן הצרפית כאמרו מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים או אולי צוהו השם ית׳ על זה להסיר ישראל מהחטא הגדול אשר היו בו. (לו) ובדבריך עשיתי את כל הדברים האלה – רוצה לומר: בשליחותך ובמצותך כי ידמה שצוהו על זה כמו שזכרנו ואע״פ שנניח שלא צוהו על זה הנה יתכן שיאמר כי בדברו עשה זה מפני שאמר לו שיראה אל אחאב ויתן מטר על פני האדמ׳ והיה בלתי נכון שיתן מטר על פני האדמה בעודם מחזיקים ברשעתם כי אז יסור מעצירת המטר התועלת אשר בעבורו היה והוא כדי שישובו מדרכם הרעה אבל אם היה הענין כן יאמר כי מקרה היה זה לא בסבת חטאם הנה מן ההכרח היה שיעשה תחלה מה שיהיה סבה להחזירם למוטב לפי מה שאפשר ואז יכירו כי עונותיהם הטו דבר עצירת הגשמים. (לז) וידעו העם הזה כי אתה י״י הוא האלהים – יכירו בזה כי אתה י״י הוא האלהים לבד ומה שנראה להם לפעמים שיענם הבעל בבא בקשתם הנה זה לא היה מהבעל אבל אותן הפעולות באו מאתך וכאילו הסיבות את לבם אחורנית בהשפע אותם הפעולות מאתך כי הם חשבו שיהיה בסבת הבעל והמשל הנה היתה אמונתם כי בעבדם הבעל תתן הארץ יבולה הנה בתת הארץ יבולה שהיה מגיע מהש״י התחזקו להאמין בבעל לחשבם כי מאתו נהיה זה. (מ) ויורידם אליהו אל נחל קישון וישחטם שם – יתכן שצוה העם לשחוט אותם שם, ואפשר שהוא בעצמו שחט אותם בקנאו לש״י כמו שהרג שמואל את אגג בידו והרג פנחס זמרי וכזבי בידו בקנאותו לש״י וזהו היותר נאות. (מא) עלה אכל ושתה כי קול המון הגשם – רוצה לומר: שקודם השלימך לאכול ולשתות תשמע קול המון הגשם והנה אמר לו שיעלה לפי שהעיר ההיא הסמוכה להר הכרמל היתה יותר גבוהה מהמקום שהיו בו אליהו וישראל והנה בטח אליהו בש״י שיעשה זה או ידע זה בנבואה. (מב) ואליהו עלה אל ראש הכרמל – ידמה שכבר עלה שם כדי שיוכלו לראות משם אם עבים עולים מצד המערב או אולי היה אויר המקו׳ ההוא יותר זך ולזה יתכן שתהיה תפלתו יותר נשמעת מהמקום ההוא כי לזכות האויר יהיה המקום יותר מוכן אל שידבק בו השפע האלהי.
ויגהר ארצה – רוצה לומר: שכפף ראשו למטה בדרך ששם פניו בין ברכיו והיה מתפלל לש״י עם זה ההכנעה וההצנעה כדי שתהיה תפלתו נשמעת יותר כי ימהר הש״י להביא המטר להשגחתו על הנביא שלא ישקוד בזה הצער.
(מג) עלה נא הבט נא דרך ים – ידמה שלא עלה עמו נערו וקרא לו שיעלה שם להביט דרך ים אם יראה דבר מורה על ירידת המטר כי לא היה מסכי׳ אליהו להסיר עצמו מהמצב ההוא המצער אותו עד יראה בסימן ששמע השם תפלתו ולזה לא היה אליהו בעצמו יכול להביט זה והנה היה מתפלל אליהו תמיד בהיותו בזה המצב וכאשר היה משלים התפלה הי׳ קורא לנערו שיבט דרך ים אם יראה שום ענן והיה אומר לו אין מאומה עד הפעם השביעי׳ שאמר לו שכבר ראה עב קטנ׳ ככף איש עולה מים, והנה הוצרך אליהו בכל זה לפי שלא היו ישראל ראויים מצד עצמם בשיגיע להם הש״י זה הטוב על דרך המופת ולולי רוב תפלת אליהו והצטערו בזה האופן לא היה מגיע להם מטר בזה הדרך אבל יבא להם כמנהג הטבע בשתסור עצירת המטר שהביא הש״י להם ואמנם רצה אליהו שיגיע להם המטר תכף כדי שיכירו כי עונותיהם היו מסבבים עצירת המטר ולזה בא המטר תכף ששבו אל י״י. (מד) אסור ורד ואל יעצרכה הגשם – רוצה לומר: אם תרצה שלא יעצרך הגשם פה לרבוי אסור המרכבה תכף ורד ליזרעאל קודם בא הגשם. (מה) וירכב אחאב וילך יזרעאל – ידמה שבהיותו בדרכו ירד גשם גדול קודם באו ליזרעאל. (מו) ויד י״י היתה אל אליהו – רוצה לומר: שכבר בא אליו דבר י״י שיעשה זה ר״ל לשנס מתניו ולרוץ לפני אחאב עד שבא אחאב ליזרעאל והנה שנוס מתניו הוא שחגר מתניו בדרך שיתכן לו לרוץ בזולת נזק באבריו הפנימיים מפני חוזק התנועה. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×